בואו נודה על האמת, אם כסף לא היה מהווה בעיה, היינו כבר רוכבים מזמן על אופני החלומות שלנו או לפחות מפנקים את עצמנו באיזה אביזר או חלק אקזוטי במיוחד. נכון שחלק מכל נושא השדרוג הוא בכלל אמוציונאלי ולעיתים רוכבים מבצעים שינויים שנחשבים אסתטיים בלבד, דבר שהוא לגיטימי לחלוטין. אבל אם אתם בעניין של שדרוג פונקציונאלי, כלומר לשדרג כדי ממש לשפר ביצועים תוך התחשבות בעלות מול תועלת, כדאי לכם לקרוא את המאמר הבא…

מבט כולל

קודם כל רצוי להסתכל על המכלול "רוכב-אופניים". בסופו של דבר אנחנו צריכים להניע את המסה המשותפת הזו, הרוכב והאופניים וכל מה שעליהם, קדימה.

דבר שני, לא כל שינוי מתאים לכל סוג רכיבה ולכן חייבים לקחת בחשבון את סוג הרכיבה. לדוגמה, שימוש בצמיגים דקים במיוחד בעלי לחץ גבוה ייתן לכם מהירות קווית גבוהה בגלל הפחתת התנגדות הגלגול ולכן מתאים לרכיבה נגד השעון במסלול ישר עם אספלט חדש וחלק, דוגמת כביש 9 עליו התקיימה אליפות ישראל נגד השעון. אך ספק רב אם תפיקו מהשדרוג הזה תועלת או הנאה אם תשתתפו במירוץ מרובה פניות, תלוליות וקטעים משובשים כמו מסלול הקריטריום בערד, או ברכיבת כביש ארוכה. במקרה כזה, אחיזת הכביש תרד באופן משמעותי וגם המהמורות שתספגו מהכביש במשך הרכיבה ישאירו אתכם מותשים וכואבים בסופו של יום.

נהוג להסתכל על שלושה אלמנטים כאשר באים לקבוע את מידת הביצועים של האופניים: משקל, קשיחות ונוחות

משקל – קבוע מול מסתובב

עד כמה משפיע המשקל על ביצועי האופניים? ובכן, המשקל משפיע בעיקר על רכיבה בעלייה ועל התאוצה. ככל ששיפוע העלייה גדול יותר (הכביש יותר תלול) ההשפעה של המשקל על מהירות הרכיבה גדולה יותר שכן לכוח הכבידה יש השפעה גדולה יותר. משקל הוא גם גורם המשפיע על התאוצה לאחר פנייה, בשינויי קצב, רדיפה אחר רוכב אחר או קבוצה וכמובן ביציאה מהמקום לספרינט. מדידות שנעשו על משקלים והשפעתם על טיפוס מדברים על כך שכל הפחתה באזורים שאינם נעים (שלדה, אוכף, כידון וכו') יביא לשיפור נמוך יותר בהשוואה להורדת אותו משקל בחלקים הנעים, כמו הגלגלים והדוושות (עם הדוושות מחשבים גם את משקל הנעליים שמחוברות אליהן) מעט אבל אם נחשוב שהרוכב והאופניים הם יחידה נעה אחת, רוכב שמטפס לחרמון במשך שלוש שעות ויפחית ממשקל גופו 4.5 ק"ג ומאופניו חצי ק"ג נוספים יפחית כרבע שעה מזמן הטיפוס שלו. אם אותו חצי ק"ג ייעשה בחלקים נעים, השיפור בזמן הטיפוס יהיה אף גדול יותר. ככלל, ככל שהמשקל המסתובב נמצא רחוק יותר מהציר שלו, כך השפעתו על התקדמות האופניים גדולה יותר. כלומר, אם ניקח שני זוגות גלגלים בעלי משקל זהה, חשוב לבדוק האם יש שוני בחלוקת המשקל בתוך הגלגל עצמו. יצרנים רבים טורחים להפחית ממשקל החישוק ולהעביר את משקל הגלגל לכיוון המרכז בגלל הסיבה הזאת בדיוק. צמיג כבד, בגלל היותו מרוחק מציר הגלגל, השפעתו על התאוצה שלו גדולה מאד בהשוואה לאותה תוספת משקל שהייתה מתבצעת באזור ציר הגלגל לדוגמה.
משקל מסתובב נוסף שהפחתה בו עשויה לשפר את המהירות הוא אזור הדוושות והנעליים. ד"ר אדמונד בורק מקולוראדו בחן וראה שהבדל של 125 גר' לכל נעל ופדל (250 גר' בסך הכול לשתי הרגליים) דורש מהרוכב להשקיע 1.5% יותר כדי לקבל את אותו הספק. לדבריו, ככל שהמרחק גדל, הפרש כזה נעשה משמעותי יותר ויותר ויכול להגיע להפרשים משמעותיים בסופו של רכיבה ארוכה של 4-5 שעות ויותר.
בורק מציין את השפעת המשקל גם על התנגדות הגלגול. רוכב כבד מפעיל לחץ גדול יותר על דפנות הצמיגים, מה שמגביר את החיכוך עם הכביש, מעלה את התנגדות הגלגול ומוריד את המהירות.

קשיחות

כולם מבינים שאי אפשר לשחק סנוקר עם חבל. בדיוק מאותה סיבה, אופניים גמישים מדי יגרמו לאובדן של אנרגיה. האזורים שבהם חשוב לבדוק את הקשיחות הם כמובן השלדה, הגלגלים, הקראנקים והכידון. על כל האזורים הללו מופעלים לחצים ופיתולים במהלך הרכיבה, בעיקר בשינויי קצב, האצות, ספרינטים וטיפוס בעמידה. לכן, אם אתם שוקלים להחליף לשלדה קלה יותר, בדקו את הקשיחות שלה (רכיבת מבחן, סקירה של מבחן דרכים בלתי תלוי, ניסיון של רוכבים אחרים וכו').

נוחות

בקרב יצרני האופניים המתקדמים קיימת בשנים האחרונות מגמה שאומרת: convenience is the new performance . גם אם נתעלם לרגע מהתוכן השיווקי כדאי להבין: אחרי כמה שעות על האוכף, בכבישים עם אספלט באיכות לא משובחת, חוסר נוחות יגרום לירידה בביצועים ולצבירת עייפות. הנוחות נובעת בראש ובראשונה מהתאמת האופניים לרוכב: גודל שלדה, גובה אוכף ומיקומו ביחס לציר המרכזי, רוחב כידון וכו'. החברות המתקדמות מבינות את זה ולכן שלדות רבות היום מיוצרות בגיאומטריות שאינן דורשות גמישות של נערת גומי ואפשרות ההתאמה שלהן למגוון רחב של אוכלוסיות גדולה ופשוטה יותר.

הנוחות מושפעת לא רק מגיאומטרית השלדה והתאמת האופניים, אלא גם מהחומרים מהם בנויים השלדה והגלגלים. שלדות אלומיניום "קופצניות" יותר ב דרך כלל לעומת שלדות הקרבון. שלדות מגנזיום, דוגמת ה"סגל" הישראלי, בולטות ברמת שיכוך המהמורות מהכביש, הודות לתכונות החומרים שלהם.

מידת הנוחות מושפעת גם מנקודות החיבור עם האופניים: מפשעה (אוכף מתאים, מכנס איכותי), כפות רגליים (גובה אוכף, מיקום קליטים, מידת נעל וגרביים) וכפות ידיים (מיקום ידיות המעצור, רוחב כידון, כפפות, צורת הכידון והתאמתו לכפות הידיים שלכם). על כל הנקודות הללו אסור להתפשר. מעבר לפגיעה בהנאה מהרכיבה, בעיות "נוחות" מסוימות שאינן מטופלות בזמן, עלולות להפוך לבעיות בריאותיות ולפציעות כרוניות בצוואר, בכפות הידיים, בגב, בברכיים ובמפשעה.

לסיכום וגם עלות מול תועלת

ההשקעה המשתלמת ביותר היא הפחתה במשקל הרוכב. ירידה של 10 ק"ג במשקל הכללי תביא אתכם לפסגת החרמון כחצי שעה מהר יותר. כדי למקסם את השדרוג הבא שלכם מהאופניים, נסו לבדוק את עצמכם מול סדר העדיפויות הבא, לפי יחס עלות/תועלת:

  1. צמיגים- מעבר למשקל משפיעים על נוחות, התנגדות גלגול ואחיזת כביש. יחס עלות/תועלת – גבוה. למה? מדובר בהשקעה של כמה מאות שקלים, חוסכים במשקל מסתובב שמרוחק מצירו, הורדת התנגדות גלגול.
  2. נעליים ודוושות- משקל, נוחות וקשיחות (של הסוליה) יחס עלות/תועלת גבוה. למה? גם כאן השקעה של כמה מאות שקלים, מעל 1,000 ₪ מדובר בנעלי קצה. שיפור בהעברת הכוח, חיסכון במשקל מסתובב.
  3. גלגלים- באופן כללי מה ששוקל פחות מ- 1,400 גר' מתחיל להיחשב כקל. חשוב לבדוק אם יש הגבלה למשקל רוכב ואם הגלגלים מצליחים לשמור על קשיחות, בעיקר בפניות ובהאצות. יחס עלות-תועלת: בינוני. למה? גלגלים טובים עולים בד"כ כמה אלפי שקלים לפחות, ישנם גלגלים שעולים כמו זוג אופניים איכותיים.
  4. שלדה- התאמה, משקל וקשיחות. השלדות המתקדמות היום נעות סביב הקילו ואף מתחת לזה מבלי לאבד יותר מדי קשיחות. רוכב כבד וחזק יעדיף שלדה מעט יותר כבדה עם רמת חוזק וקשיחות גבוהה יותר. הדבר החשוב ביותר הוא התאמת השלדה לרוכב. יחס עלות-תועלת: בינוני. למה? המחיר יקר, שלדה יכולה לעלות מספר עשרות אלפי שקלים לחיסכון של 200 גר'. המשקל סטטי, אם כי יש לשלדה חלק משמעותי ביותר בהעברת הכוח.
  5. חלקים סטאטיים קלים. באלה מומלץ להתעסק ממש בסוף, אחרי ששודרגו כל החלקים המסתובבים, הצמיגים, הגלגלים וכיו"ב.
מידע נוסף