עושים רוח- מזונות הגורמים לגזים
סיבה ותוצאה
מהי הסיבה שחלק מהמזונות שאנו אוכלים גורמים לנו לתחושת נפיחות ורעשים באזור התחתון של הבטן? כיצד נוצרים הגזים ואיך ניתן למנוע אותם? על מנת להבין את הגורמים צריך קודם כל להבין את אופן הפעילות של מערכת העיכול. אבות המזון (חלבונים, פחמימות, שומן וכו') אמורים לעבור פירוק מאסיבי בקיבה וספיגה כמעט מלאה במעי הדק. המעי הגס שממוקם לאחר המעי הדק, אמור להוות את הצינור המרכז של פסולת המזון שלא אמורה להיספג ואחד מתפקידיו החשובים הוא לספוג חזרה לגוף את עודפי הנוזלים מהשאריות. עם זאת, המעי הגס איננו בנוי לספיגה של אבות המזון.
מלחמת החיידקים הטובים בחיידקים הרעים
במעי הגס יש רובד (פלורה) קבוע של חיידקים. לא כל החיידקים רעים! מטרת החיידקים הטובים היא לנטרל את חומרי הפסולת, להגן על המעי ובכלל לסייע בתהליכי העיכול הסופיים של המזון. קיימת "מלחמה מתמדת" בין שני סוגים של קבוצות החיידקים:
א. החיידקים הטובים המייצרים אנטיביוטיקה טבעית ומגנים על הגוף מפני החיידקים הרעים האמורים לצאת החוצה עם הצואה. החיידקים הטובים אמורים למנוע את יכולת התרבותם של ה"חיידקים הרעים".
ב. בקבוצת ה"חיידקים הרעים" קיימים חיידקים המייצרים את גז המתן ן-CO2. במצב תקין חיידקים אלו לא מסוגלים להתרבות בצורה משמעותית ולכן אינם יוצרים את הגזים במערכת העיכול התחתונה. יש מספר מקרים בהם הם עולים ומתרבים ויוצרים תחושות של אי נוחות הכוללות הופעת גזים, בטן נפוחה ואף תופעות גסטרו-אינטסטינליות (של הקיבה והמעי) לא נעימות נוספות.
הגוף מנסה לשמור על איזון תמידי בו יהיו יותרחיידקים טובים לעומת רעים, אך ישנם מספר מצבים המפרים את האיזון הדק וגורמים להיווצרות גזים.
איזה גורמים מעודדים את החיידקים הרעים?
כאמור כל הפחמימות אמורות להיספג במעי הדק ולא להגיע למעי הגס. במידה והן כן מגיעות, הן מהוות מצא גדילה וצמיחה ל"חיידקים הרעים" אשר מתרבים במהירות ויוצרים כמויות גדולות של גז המתן ו-CO2.
איך קורה שהפחמימות מגיעות למעי הגס? ישנן מספר סיבות לכך:
1. בעיה אנזימטית בפירוק הלקטוז (רגישות לחלב)-
אנשים הסובלים מרגישות לחלב סובלים מחסר של האנזים "לקטאז" שאמור לפרק את סוכר החלב. מדובר על סוכר ה"לקטוז" שאמור להתפרק לשני סוכרים פשוטים שנספגים במעי הדק. אם הקשר לא התפרק, הגוף לא יוכל לספוג את הסוכר ולכן הוא יגיע למעי הגס ויהווה מצא גדילה ל"חיידקים רעים" אשר יצרו גזים שונים במערכת העיכול.
דוגמאות: כל מוצרי החלב, גלידות, שמנות.
איך להקל על התופעה?
יש מוצרי חלב שנחשבים ליותר קלים לעיכול (מכילים פחות לקטוז): יוגורט, קוטג', גבינה צהובה חלב נטול לקטוז.
2. אוליגוסכרידים-
יש מספר סוגי מזונות המכילים אוליגוסכרידים שהם מולקולות גדולות של סוכרים שלא מתפרקים במעי הדק ע"י אנזימי העיכול ומגיעים למעי הגס. גם הפעם, עצם הנוכחות של הסוכרים במעי הגס מהווים מצא לגדילת ה"חיידקים הרעים".
דוגמאות: שעועית, חומוס, פול, עדשים.
איך להקל על התופעה?
השריית הקטניות במים לפני הבישול מוציאה חלק גדול מהאוליגוסכרידים לתוך מי ההשריה. מומלץ אף להחליף כמה פעמים את מי ההשריה על מנת לאפשר הוצאה מקסימאלית של האוליגוסכרידים. כמובן שבעת בישול הקטניות, מומלץ לשפוך את מי ההשריה ולא להשתמש בהם לצורכי בישול נוספים.
הערה: באנגליה פתחו לאחרונה סוג של שעועית שלא מכילה את האוליגוסכרידים ולכן איננה גורמת לגזים. לארץ היא עדיין לא הגיעה…
3. סיבים תזונתיים שהגוף לא מסוגל לפרק-
מדובר בסיבים תזונתיים שהם סוג של פחמימות מורכבות שלא הצליחו לעבור פירוק ע"י אנזימי המעי הדק ולכן מגיעים למעי הגס. חלק מהסיבים התזונתיים מעודדים את גידולם של ה"חיידקים הרעים" במעי הגס לאחר שעברו תסיסה ונוצרים תוצרים של- C02, גז המתן וחומצות שומן קצרות (אצטט, פרופינט ובוטירט) המהוות מקור אנרגיה לתאי המעי הגס.
מדבר בעיקר בכמה סוגים של ירקות וירקות שורש המכילים מספר מגוון סיבים תזונתיים שגופנו איננו יודע לפרק ולספוג במעי הדק.
דוגמא: ארטישוק ירושלמי המכיל איניולן (inulan)- סוג של פחמימה המהווה חומר תשמורת של הצמח אשר שהגוף לא מסוגל לפרק.
דוגמאות נוספות: ירקות המכילים מרכיבים תזונתיים שהגוף לא מצליח לפרק ביעילות הם כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים, צנון, צנונית, בצל.
4. סביבה חומצית
יש אנשים הרגישים למזנות חמוצים הגורמים לתחושת תסיסה במעיים ולהיווצרות גזים.
דוגמאות: פירות הדר, כולל מיצי פירות הדר.
5. משקאות תוססים המכילים כמות גבוהה של CO2-
דוגמאות- בירות, מיצים תוססים.
6. שימוש בממתיקים מלאכותיים-
חלק מהממתיקים המלאכותיים מכילים סוכרים עם מבנה אלכוהולי אשר עלולים לגרום בעת צריכה מוגברת לתחושת נפיחות בבטן ולהיווצרות גזים.
דוגמאות: מזונות דיאטטים או ללא סוכר המכילים תחליפים מלאכותיים אשר שמם מכיל את הסיומת "טול" (סורביטול, מלטיטול, איניטול ועוד). למשל מסטיקים, יוגורטים, משקאות דיאט, סוכריות, גלידות ועוד.
7. צריכה של אנטיביוטיקה-
כאשר נוטלים אנטיביוטיקה יש פגיעה באיזון בין אוכלוסיות החיידקים במעי הגס. הדבר גורם להרס ולפגיעה כמותית באוכלוסיית החיידקים הביוטים (אלו שיוצרים את האנטיביוטיקה הטבעית) ולכן יש התרבות של החיידקים היוצרים את הגז המתן.
איך להקל על התופעה?
יש הממליצים לעלות את צריכת החיידקים הפרוביוטיים באמצעות התזונה (יוגורטים, תוספי תזונה ועוד). בחלק מבתי המרקחת מוכרים אריזות קטנות של תוספי תזונה פרוביוטיים המתאימים ל-10 ימים, שזהו משך הזמן המקובל בדרך כלל לטיפול אנטיביוטי.
עצה שימושית לסיום
במידה ואתם סובלים מגזים, נסו לבחון איזה מזונות גורמים לכם להחמרה של התופעות. ניתן להפחית את תופעות הלוואי ע"י שימוש בטכניקות שפורטו להלן או על ידי הימנעות מוחלטת מהמזונות שזוהו כיוצרי הבעיה. דרך נוספת היא להקפיד על צריכה קבועה של מזונות המעושרים בחיידקים פרוביוטים או בתוספי תזונה המספקים כמות גבוהה של אותם חיידקים.
